בת יפה ודניאל, נולדה ביום ה' בטבת תשמ"ג (21.12.1982) בנתניה. אחות לניר ניסים, קרן ויקיר.

גדלה והתחנכה בנתניה. בסיום בית ספר יסודי המשיכה לתיכון "טשרניחובסקי", במגמת ביולוגיה. הייתה תלמידה חרוצה ומשקיענית בעלת הישגים טובים, וסיימה את לימודי התיכון בהצטיינות.

בשנת 2001 התגייסה לצה"ל. שירתה כמכשירנית אופטית בחטיבת "כפיר", בגדוד "נחשון".

בשנת 2006 החלה לימודי תואר ראשון במדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב-יפו. היא בחרה בתחום לימודי זה בשל יכולותיה הבינאישיות הגבוהות, נטייתה להבין סיטואציות התנהגויות של אחרים והיכולת שלה להתנהל בסביבות שונות ומשתנות.

במרץ 2008, במהלך לימודיה, התקבלה לעבודה בשירות הביטחון הכללי (שב"כ). תפקידה היה בודקת ביטחונית ביחידה לאבטחת אישים ומשלחות. לאחר כשנתיים יצאה לקורס מפקדים, ומשסיימה אותו בהצלחה שבה ליחידה, הייתה מהמובילות בצוות מפקדי הבידוק ופיקדה באירועים רבים. בלטה ביכולותיה, ורבים ממנהליה ביקשו שתשובץ לעבוד לצידם באירועים המורכבים.

במקביל לעבודתה, בשנת 2010 החלה לימודי תואר שני בייעוץ והתנהגות ארגונית עם התמחות במשאבי אנוש במכללה למינהל בראשון לציון. כן למדה לימודי תעודה בפרופילאות באוניברסיטת בר-אילן, תחום בו פיתחה עוד יותר את יכולותיה הטובות באבחון אנשים ובהכוונתם למקומות הנכונים עבורם.

בשנת 2013 סיימה את תפקידה ביחידה לאבטחת אישים והתקדמה לתפקיד רכזת גיוס באגף משאבי אנוש בשב"כ.

במסיבת הפרידה מיחידת אבטחת אישים חרז ראש צוות המפקדים שלה: "הגעת לפה לפני שש שנים בהן בגרת ונבנית, ולא נגזים ואף נדייק אם נאמר שמאוד נהנית. הגעת נבוכה ביישנית ובניגוד להיום רק עם מעט ביטחון, ועם השנים למדת התפתחת וצברת ניסיון, לימדת גם את הדורות הבאים המון...

ניחנת ביכולת גמישות, מחויבות ויכולת עבודה במקביל, ולקחת בפרופורציות גם משברים בקנה מידה של פיל, שאת מישהו אחר היה מאוד מבהיל, ובנוכחותך במקום היה משהו מציל.

נעם הליכות, פתרון בעיות, יצירת אווירה, ויכולת להסתכל על הצד הטוב גם במשהו רע. לעשות לימונדה מהלימון, ולהפיק מכל סיטואציה המון.

להתנהל בחיוביות תמיד ומתוך הבנה שאין ברירה, וגם לדעת לומר 'זה לא כל כך נורא'. אז למרות שעלייך אנו נאלצים לוותר, נקווה שהתפיסה הזו בצוות תישאר.

שתצעדי בבטחה במחלקת גיוס ותאמיני בעצמך ללא היסוס, לדהור כמו כאן על הסוס.

וכיוון שהעבודה אצלך היא לחם חוק, אין ספק שעוד תגיעי רחוק".

יסמין הייתה עובדת בעלת רמה אישית גבוהה, ערכית וממלכתית המונעת מתחושת שליחות אמיתית. בוגרת, רצינית ותכליתית עם עשייה מקצועית משובחת. בהתנהלותה היוותה מודל ודוגמה אישית לכל סובביה, שימשה כחונכת של רכזי גיוס חדשים והעבירה את הניסיון הרב שלה לדורות הצעירים. מפקדה תיאר את עבודתה כרכזת גיוס: "תפקידה היה כ'כפפה ליד', בשל הצטיינותה ביכולת האבחון, קריאת אנשים והכוונתם למקומות נכונים... פעלה נמרצות ליצירת מאתרי גיוס 'יש מאין' תוך הפגנת תפיסת אחריות מרחיבה, מחויבות ומסירות אינסופית ונכונות לסייע לכל פונה. יסמין ניהלה את ממשקיה ללא דופי והייתה אהודה ואהובה על כולם. היא 'חתומה' על עובדים רבים ואיכותיים שנקלטו לשירות תודות לעבודתה כמגייסת מקצועית".

בהערכת עובד שנתית תוארה כמי שהטביעה חותם ברור בפועלה המקצועי והבינאישי. הפגינה יכולות מקצועיות בולטות, תוך אימוץ דפוסים של הסתערות על המשימה, חדשנות ופרו-אקטיביות בפועלה. "מדורגת ביושר בין העובדים הבולטים" נכתב, "ליסמין סקרנות בריאה, מאתגרת ודעתה נשמעת. דמות משפיעה השומרת על רלוונטיות בעשייתה".

לאור ההערכה הגבוהה לעשייתה ולאופן התנהלותה היא זכתה בשנת 2018 באות הוקרה והערכה אגפי.

יסמין הייתה אישה נבונה, דעתנית ואסרטיבית, בעלת חוש הומור וחיוך מאיר פנים. "מצאה חן וחסד בעיני האדם", תיארו אוהביה. נאמנה לסובביה, בלטה ביכולת הקשבה ובעזרה לזולת. מעבר לעבודתה התובענית מצאה זמן להתנדב בסיוע לנפגעי נפש בעמותת "אנוש".

היא בורכה בכישרון נגינה וביכולת כתיבה ונהגה לכתוב שירים.

בסוף שנת 2018 התגלתה אצל יסמין מחלת הסרטן. בעת מחלתה כתבה:

"עלטה גמורה,

האוויר עומד,

קירות הנשמה אטומים ולא מאפשרים סינון.

זהו תהום הנשייה,

איך נושמים?

איך זזים?

כנראה שאתקע כאן לעד.

צרחה של קול מוכר מפלחת את נשמתי.

זו אני,

ציפורני מלאות עפר שחור של ניסיונות טיפוס אחרונים.

זהו, עייפתי.

אני מוסרת את רוחי לריק.

אבדתי.

חולפים להם רגעי נצח

ואחריהם עולה זיכרון מואר ולוחש לי

'הרפי... היית שם בעבר... וקמת'".

לאחר שנה ארוכה וקשה של טיפולים מלאי תקוות, המחלה הכריעה.

יסמין דרור נפלה בעת מילוי תפקידה ביום ב' בשבט תש"ף (28.1.2020). בת שלושים ושבע בנפלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותירה הורים ואחים.

ספדה חברתה לשירות מאיה: "יסמין, איך היית אומרת בשפתך – מה זה המצב המקולקל הזה? מה כל הדרמה הזו? והנה אנחנו כולנו כאן, ניצבים מולך במעמד זה ואכן חשים בדרמה. הרגע הזה שהוא רחוק מלהיות מציאותי עבורנו, בוכים וכאובים את לכתך בטרם עת. מנסים להבין את כל השנה המטורפת הזו ומתקשים להאמין. וכן, נזכרים ומשחזרים את הרגעים הטובים, הרגעים המצחיקים, את החוויות השמחות, את שיחות הנפש העמוקות, שיחות על החיים בכלל וכמה היו לנו כאלה... צמאים למראה החיוך שלך ולגוון הקול בצחוק המתגלגל שלך...

תודה על שליטפת את כל אחד מאיתנו בדרכך הכה מיוחדת".

ספד מפקדה, ראש חטיבת השומרון: "יסמין הוא פרח. דרור הוא חופש. פרח חופש. פרח שמצאתי כי גדל גם בשומרון. גדלת גם כאן היטב, את נוכחת היטב. אצל רבים מאוד שהכירו אותך ואהבו אותך כל כך. כשהסתובבתי היום בכוורת של הענף שלך בחטיבה, שם התרכזו חברותייך האוהבות ורבים נוספים, לא ניתן היה לפספס דבר אחד - הרבה אהבה. אהבה אותנטית. אהבה גדולה...

השם שלך שהולך לפנייך, החותם שלך ואפילו אופן ההתמודדות שלך – שידרו אנרגיות, עמידה, השפיעו על כולנו וגרמו לנו לעשות, אפילו משהו, למענך...

היכולת שלך לשמור על איכויות אנושיות גם בימים קשים מאוד, מלמדת יותר מהכול על מי שאת. אני כאן על מנת להיפרד ולתת כבוד, בשם החברות והחברים בחטיבה, באגף, במשרד, שלא שכחו אותך לרגע... יסמין, השארת חותם, השפעת. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים".

יסמין מונצחת באתר ההנצחה לנופלי קהילת המודיעין בגלילות.